אלכסנדר מיכל

מיכל אלכסנדר , מיכל גדלה והתחנכה בשכונת קריית קריניצי, הסמוכה לתל השומר. היא למדה בבית הספר היסודי "וייצמן" באזור מגוריה ובתיכון "בליך" ברמת-גן.
במקביל, הייתה מדריכה וחניכה בתנועת הצופים. בצה"ל שירתה כקצינת חינוך. מיכל, חברת הילדות שלה, מספרת כי הייתה הרפתקנית וטיילה 8 חודשים במזרח הרחוק.
היא בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים ביחסים בין לאומיים ויפנית.

בארבע שנים האחרונות מיכל עבדה במשרד ראש הממשלה, כעוזרת למזכיר ראש הממשלה. "מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, אמר עליה אתמול:
"זה אובדן מאוד קשה. מיכל הייתה בחורה מאוד משכילה אינטיליגנטית, מסורה לעבודתה ומבינה מאוד לעומק את כובד האחריות של עובד במזכירות הממשלה. הכרתי בחורה מאוד אנושית,חברותית, מאוד עדינה, ודי ביישנית, שרצתה רק לעשות טוב ולעזור.
מיכל הותירה אחריה הורים ואחות, המבוגרת ממנה, המתגוררת בארצות הברית.

במלאת 30 למותה
(נכתב ע"י אריה זהר)
"עברו 30 ימים מאז התאספנו כאן סביב קברה של מיכל, קשה להבין, קשה להסביר והכי קשה - להשלים עם אובדנה של מיכל."

אנו במזכירות הממשלה עוד לא עיכלנו את החסר. לפעמים,המציאות,הדמיון ומשאלות הלב מתערבבים ביחד ומתעתעים בנו למצג בלתי אפשרי.

הזיכרון צף ברגעים בלתי צפויים, הלב מנתר וברק המחשבה מפלח את המוח בתמונות בלתי אפשריות ...
לבסוף ההיגיון מנצח את הכל- מחזיר את תעתועי הדמיון למכלאת המחשבה ואת המשאלות הבלתי אפשריות אל הלב הכואב וכורך הכל בחוט ארוך של זיכרון.
כך עושה לנו הזמן עם מיכל, 30 ימים עברו ומיכל ניצבת בשורת הזיכרון של כל אחד מאתנו לכל אחד מאתנו הבזקי זיכרון אחרים ודומים.

נשארנו עם הזיכרון והתמונות: "מיכל ליד השולחן, מיכל משוחחת בטלפון, מיכל מצחקקת עם חברות, מיכל עצובה, מיכל מגיעה לעבודה, מיכל רצה לחדר הישיבות ועוד, ועוד ,ועוד ..."

הארץ הזאת אינה חדלה לתבוע מאתנו את יקירנו. זה המס הכי קשה המושת עלינו, המס הכי אכזרי יקירינו נלקחים מאתנו ללא עת והרעב הזה אינו יודע שובע.
אין ניחומים לאובדן כזה כמו מיכל הזמן אולי יעלה גלד על הפצע והימים ישטפו במעט את הצער אבל קשה לנחם וקשה להתנחם.
בעיקר קשה לנחם את ההורים, האחות והמשפחה.

מיכל תישאר בלבנו- יפה, צעירה, טובת לב וטהורה. נערה טובת מראה ואצילה. כך נצרבת דמותה בזיכרון האישי של כל אחד מאתנו, לבסוף אני רוצה לסיים במספר מילים משירו של יהודה עמיחי
שיר המשקף לדעתי את גורלנו בארץ הזאת  ואת הטרגדיה שעברנו באובדנה של מיכל

נערה עולה בגרם המדרגות- "הנה מיכל "...
דמות חולפת במסדרון-"חשבתי שמיכל עברה "...
מישהי ניצבת בפתח הדלת-"לרגע דימיתי שהיא מיכל "...
דלת בחדר הישיבות נפתחת- "אולי מיכל נכנסת "...

 

מיכל אלכסנדר