בינת ליאור

בן עליזה וירוחם, נולד ביום ל' באדר א' תשכ"ב (6.3.1962) ברמת-גן. ליאור התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי ברמת-חן.
בגיל צעיר יצא עם הוריו לאמריקה הלטינית, ובה שהו שנים אחדות. הוא המשיך את לימודיו בברזיל ובמקסיקו, ורכש בהן ידע בשפות האנגלית, הפורטוגזית והספרדית.
כשחזר לארץ השלים ליאור את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "בליך" ברמת-גן, במגמה ריאלית. הוא ניגן בפסנתר, אהב לקרוא ספרות יפה בשפות הרבות בהן שלט.
ליאור עסק גם בענפי ספורט שונים: רכיבה על אופניים, שחייה, טניס, כדור-עף ויוגה.

בפברואר 1981 התגייס ליאור לצה"ל, ושירת בחיל-התותחנים. הוא סיים טירונות, וחוות-הדעת של מפקדיו עליו בתום הקורס הייתה: "הוא חייל ממושמע, משתדל ומשקיע, לפעמים בדרכים לא מקובלות, רציני".
בדצמבר 1981 הוא הועלה לדרגת רב"ט, ואחר-כך השתלם בקורס תותחנים ובקורס לניתוח עיסוקים. בספטמבר 1982 הועלה ליאור לדרגת סמל.

במחצית חודש פברואר 1983, הוא יצא לקורס קצינים. במהלך הקורס, התאמנה יחידתו בניווט יחידים בשעות החשכה. מפקדי הקורס תדרכו את החניכים והורו להם כי במקרה של סכנה, או אובדן דרך, יירו כדורים זרחניים.
כשלא חזר ליאור ליחידתו מתרגיל הניווט בדד בלילה, החלו חבריו לחפש אחריו. כשהאיר היום ולא חזר, החלו כוחות צה"ל בליווי מסוק, לחפש אחריו.

ביום כ"ה באדר תשמ"ג (10.3.1983) נמצאה גופתו בתוך מערת פעמון עתיקה. בדיקת גופתו העלתה השערה, כי כשנפל ליאור לתוך הבור בחשכה ירה בנשקו ושני כדורים פגעו בקיר הבור, וחזרו ופגעו בו. לכן גם לא שמעו ולא ראו חבריו את הקליעים הזרחניים.
ליאור הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. בן 21 שנים הוא היה במותו. הוא השאיר אחריו הורים ואח. לאחר שנהרג הועלה ליאור לדרגת סג"ם.

מפקד בית-הספר לקצינים כתב, במכתב תנחומים למשפחתו: "ליאור היה חבר ורע למופת, אהוב על חבריו ומפקדיו. רצונו העז לתרום למולדת הניע אותו להיאבק במסגרת קורס הקצינים ומלאכת הפיקוד.
כביר היה רצונו לחזור לגדודו הלוחם בחיל התותחנים, לקדם ולשפר את המסגרת הקרבית, שבה החל שירותו".

מפקדו הישיר בניתוח עסוקים אמר עליו: "...הוא נתגלה כאן בכשרונותיו, יושר, כושר ניתוח, הסקת מסקנות וכושר כתיבה ברמה גבוהה...".
 
תוכן דף זה לקוח מתוך ספר "יזכור"
היוצא לאור מטעם משרד הביטחון
 

מתוך החוברת "לזכרו"
חזרה לעמוד הראשי

ליאור בינת