טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה 2016

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה תשע"ו.

 

זה היום שבו כל עם ישראל עוצר מלכת, מרכין ראש לזכר אלה שבזכותם אנו נצבים כאן – חיים במדינה ששומרת על ריבונותה, עצמאותה -הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

מדינת ישראל חוגגת את יום-הולדתה ה 68 , שישים ושמונה שנים שבהן לא זכינו אפילו לרגע אחד של חסד ושל שקט. אבל אנחנו, חרף כל האיומים וכל המתקפות, לא מוותרים, לא מתקפלים ולא אומרים נואש.

עם שוחר שלום אנחנו, עם שנאלץ לצאת למלחמות רבות, על מנת להגן על זכותו להתקיים.

בני הנוער, המתגייסים לצבא יודעים, מאז ומתמיד, "שמדינה איננה ניתנת לעם על מגש של כסף".
על עצמאות ועל חרות צריך להילחם!

בני-הנוער הגדלים כאן מודעים לגודל הקורבן, ובכ"ז בכל דור מחדש,  מוכנים להגן על המולדת בכל עת שהדבר נדרש וגם להמשיך לבנות את המולדת בכל התחומים האפשריים.

את החוב הגדול ביותר אנחנו חייבים למשפחות החללים. לאלפי המשפחות, ששכלו את יקיריהן ושילמו את היקר להן מכל, ומאז, מאז חיים את הגעגוע.

 

הזיכרון שלך
נוגע לא נוגע
אלוהים אני מתגעגע

ברגעים הכי קשים
זה שוב קורה לי
קולך קורא לי
כל הזמן קולך קורא לי...

 

 

זיכרון הנופלים אינו מרפה.

הגעגוע אוכל בכל פה...

 

 

עוד יום, עוד שבוע, עוד שנה ו...עוד שנה ו...עוד שנה ו...עוד שנה והכאב הוא אותו כאב

והגעגוע... הוא רק הולך כעננה שחורה התלויה מעל הראש ומלווה אותך כל חייך.

 

בדמע, בשמחה, בחגיגה ובצחוק, עננת השכול והאובדן תמיד מעליך.

 

ההורים השכולים, האחים, האלמנות והיתומים מנהלים שיחות יומיומיות עם אותו ענן התלוי להם מעל הראש... והגעגוע... לא פוסק.

 

חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה שילמו את המחיר היקר ביותר לקיומה של המדינה,

משפחותיהם משלמות את המחיר יום יום.

 

בין הנופלים האלה אנחנו מבכים היום גם את 'שדרת-הנופלים' שלנו.
ארבעים וחמישה מבוגרי-בית-הספר שלנו, שהשליכו נפשם מנגד למען בטחון העם והאומה. אנחנו זוכרים את כולם: את יפה הבלורית והתואר ואת האחרון בשורה הזו, שנפל במבצע "צוק איתן", את סמל ראשון דניאל פומרנץ, בוגר ביה"ס חניך מדריך ופעיל בתנועת הצופים, שערך הרעות היה כנר לרגליו:

"לרבים מאיתנו היית הרבה יותר אח גדול מאשר חבר. וזה לא בגלל שנולדת קודם, אלא כי ידענו שתמיד אפשר לסמוך עליך שתהיה שם כשצריך בנאמנות מוחלטת. כמו שאנחנו בטוחים שהחברים שנסעו איתך למשימה הרגישו לגביך. כמות האנשים שבאו לכאן היום היא העדות הטובה ביותר ליכולת המדהימה שלך להתחבר בקלות ולהעניק לסובבים אותך תחושת ביטחון וחברות אמיתית. זה היה הקסם שלך, שהגיע עם המון אנרגיות, כריזמה וחיוך של ילד יפה".

מילים אלו נאמרו על קברו של דניאל ומשקפות את ערך המנהיגות והרעות שאפיינו את דניאל וחבריו, שותפיו ליום זה.

יהי זכרם ברוך!

 

תלמידים יקרים, מוטלת עלינו המשימה לעשות ככל יכולתנו לשמור על הקיים ולהביא את השלום המיוחל כל-כך.

 

רק זה יכול אולי להצדיק את קורבנם של רבים כל-כך וטובים כל-כך.

 

אנחנו חייבים לעשות הכול, שהמלחמות תהיינה נחלת-העבר ושהארץ הזו תגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
 

זה לא תלוי רק בנו, אבל זה תלוי גם בנו.

 

מדינה לא ניתנת לעם על מגש של כסף, אמר נשיא המדינה הראשון, פרופ' חיים ויצמן.

 

שימרו עליה, המשיכו לבנות אותה, המשיכו להגן עליה, ושאפו לשלום.